מי זכאי לדמי הבראה ?

כל עובד (הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי), שהשלים שנת עבודה אחת לפחות, זכאי לדמי הבראה.

כך למשל, עובד שעבד 10 חודשים במקום עבודה מסוים, אינו זכאי לדמי הבראה (גם לא לדמי הבראה יחסיים לתקופת עבודתו).

מהו המקור החוקי לחובה החל על המעסיקים לתשלום דמי הבראה ?

החובה המוטלת על מעסיקים לתשלום דמי הבראה אינה מעוגנת בחוק, אלא בהסכם עבודה קיבוצי כללי ובצווי הרחבה שחלים על כלל העובדים והמעסיקים במשק.

האם ניתן לוותר, בהסכמה, על הזכות לקבלת דמי הבראה ?

לא. הזכות לקבלת דמי ההבראה הוכרה כזכות קוגנטית (כלומר זכות שלא ניתן לוותר עליה) – בדומה לזכות לקבלת שכר מינימום. המשמעות היא שלא יינתן כל תוקף להסכמה של עובד לוותר על דמי ההבראה.

לכמה ימי הבראה שנתיים זכאי כל עובד ?

כמות ימי ההבראה השנתיים נגזרת מהוותק של העובד במקום העבודה – ראו הטבלה שלהלן:

במגזר הפרטי:

במגזר הציבורי (להלן יפורטו גם ענפים מרכזיים במגזר הציבורי):

תעריף יום הבראה:

תעריפי ימי ההבראה (כלומר השווי הכספי של כל יום הבראה) מעודכן מידי שנה באמצעות צווי הרחבה שחלים על כל העובדים והמעסיקים במשק.

התעריף האחרון המעודכן ליום הבראה במגזר הפרטי (לתקופה שמחודש יולי 2015 ועד לחודש יוני 2016) הינו: 378 ₪ לכל יום הבראה.

התעריף האחרון המעודכן של יום הבראה במגזר הציבורי (לתקופה שמחודש יוני 2015 ועד לחודש מאי 2016) הינו: 425 ₪ לכל יום הבראה.

עובדים במשרה חלקית :

עובדים במשרה חלקית אינם זכאים לדמי הבראה מלאים, אלא לדמי הבראה חלקיים בלבד, בהתאם להיקף-חלקיות משרתם בפועל.

לדוגמא: עובד שעובד בהיקף משרה של 50%, יהא זכאי למחצית מדמי ההבראה שמשולמים לעובד במשרה מלאה בעל אותו ותק באותו מקום עבודה.

אופן התשלום והמועד/ים לתשלום :

דמי ההבראה יכולים להשתלם באחת מ- 3 הדרכים והמועדים המפורטים להלן:

1. תשלום שנתי – פעם בשנה בתוספת לאחת מהמשכורות. לרוב נהוג לבצע התשלום השנתי באחד מחודשי הקיץ (יוני עד ספטמבר).

2. תשלום חודשי – ניתן לשלם את דמי הבראה אחת לחודש (בתוספת לכל משכורות) באופן יחסי.

3. השתתפות במימון נופש – צורת תשלום זו תהיה חוקית ואפשרית בהתקיים 2 התנאים מצטברים הבאים: מתן הודעה מוקדמת לעובד על צורת תשלום זו + הסכמת העובד.

פידיון ימי ההבראה:

כל עובד שמסיים את העסקתו במקום עבודה מסויים זכאי לקבל, במסגרת גמר החשבון, תשלום בעבור ימי ההבראה שטרם שולמו לו.

זכות תביעה רטרו-אקטיבית לתשלום דמי הבראה:

עובד שסיים את עבודתו במקום עבודה מסויים, כלומר במקרה בו כבר לא חלים יחסי עובד-מעביד, יוכל לתבוע את דמי ההבראה רטרואקטיבית לתקופה של השנתיים האחרונות לעבודתו בלבד.

לעומת זאת,

עובד שעדיין לא סיים את תקופת עבודתו, כלומר במקרה שעדיין חלים יחסי עובד-מעביד (כך למשל בתקופת ההודעה המוקדמת שמגיעה לאחר הודעת הפיטורים), יוכל לתבוע את דמי ההבראה רטרואקטיבית לתקופה של 7 השנים האחרונות לעבודתו !

משכך עובדים יקרים, חשוב שתהיו ערים לזכויותיכם בדבר תשלומי דמי ההבראה המגיעים לכם ונכון יהיה עבורכם להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום דיני העבודה עוד בטרם סיום עבודתכם (שכן, יעוץ בטרם עת, לפני תום יחסי עובד-מעביד, עשוי לחסוך לכם אובדן של עד 5 שנים של תשלומי דמי הבראה).

עובדים ומעסיקים כאחד, משרדי עוסק באופן שוטף, מעמיק ויסודי בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון, ידע ומקצועיות בתחום זה שדורש מומחיות.

אשמח לעמוד לרשותכם בכל סוגיה.

בברכה,

גל גולדברג, עו"ד